ילקוט שמעוני על התורה
כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת מפני (שהוא) [שהן] כקרקע דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מפני שהן מצופין. מזבח הנחשת דכתיב מזבח אדמה תעשה לי. מזבח הזהב דכתיב המנורה והמזבחות איתקשו מזבחות זו לזו. וחכמים אומרים מפני שהן מצופין. אדרבה כיון דמצופין נינהו נטמאו אימא וחכמים מטמאין מפני שהן מצופין. ואיבעית אימא רבנן לרבי אליעזר קאמרי מאי דעתך משום דמצופין מיבטיל בטיל ציפויין גבייהו. אמר ר' אליעזר תלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהן קל וחומר מסלמנדרא ומה סלמנדרא שתולדת האש הוא הסך מדמו אין האור שולטת בו תלמידי חכמים שכל גופן אש דכתיב הלוא כה דברי כאש על אחת כמה וכמה וכתיב מימינו אש דת למו. אמר רבי שמעון בן לקיש פושעי ישראל אין אור של גיהנם שולטת בהן קל וחומר ממזבח הזהב ומה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב כמה שנים אין האור שולטת בו פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון שנאמר כפלח הרמון רקתך אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך על אחת כמה וכמה: